לפני שנים אחדות הוזמנתי לפגישה ראשונית בעניין הקמה של מרכז מבקרים חדש. שני היזמים של הפרויקט פתחו והסבירו לי שהם מבינים היטב את הנושא, כי הם עשו עבודת הכנה וסיירו בכמה וכמה מרכזי מבקרים, ולכן לא שכרו עד עכשיו את שרותיו של יועץ מלווה לפרויקט.
חייכתי בלב. זה בדיוק כמו שמישהו יאמר: כבר ראיתי המון סרטים, עכשיו אני יכול להיות במאי מצוין.
מה גורם ליזמים לנהל הקמת מרכז מבקרים ללא ליווי מקצועי?
כשמפיקים סרט – מה תפקיד הבמאי? כאילו כלום. לא רואים אותו בסרט, הוא לא משחק, לא מצלם ולא עורך.
ומה עושה המנצח של התזמורת? כלום. לא שומעים אותו בכלל.
ובכל זאת הסרט נקרא על שמו של הבמאי, והיצירה שאותה מנגנת התזמורת נקראת על שמו של המנצח.
כאן בדיוק נמצא הגורם המטעה – מכיוון שבהקמה של מרכז מבקרים זה נראה כאילו הגיון בריא יכול להוות תחליף לפיקוח יעיל, כשבפועל – ישנם אינספור רכיבים וגורמים מקצועיים שונים שיכולים להביא לתוצאות שאינן טובות ליזמים, אפילו אם בתהליך ההקמה התקבלו רק החלטות הגיוניות.
כאן גם מצוי ההבדל המשמעותי בין תפקידו של מפקח בפרויקט בנייה לבין פיקוח על הקמת מרכז מבקרים. בפרויקט בנייה, תפקיד המפקח הוא לוודא שהתוכניות מבוצעות באופן מלא ומקצועי לפרטי הפרטים, כך שבמקרה שהקבלן המבצע הוא מקצועי וישר, למפקח לא תהיה הרבה עבודה בפועל.
תפקיד המפקח במרכז המבקרים הוא שונה בתכלית, ולא נועד רק לוודא שהתוכניות המאושרות יבוצעו, אלא גם לבחון בכל רגע נתון האם התוכניות והתוכן המוצג בהן אכן משרתים את היעדים הגדולים של היזם.
גם במקרים בהם צוות ההיגוי של היזם מאשר את התוכניות, ואפילו במקרים בהם החברה המבצעת היא מקצועית ואיכותית, תפקיד המפקח הוא לשאול שאלות ולבחון את התוכניות מהצד של חוויית המבקרים, ואז להציע חלופות שיביאו תוצאות טובות יותר.
ניתן לראות מרכזי מבקרים שונים (ורבים, לצערי..) ברחבי הארץ, שבהם התוכניות המאושרות בוצעו כהלכה, ואף על פי כן התוצאה אינה עונה על הציפיות של היזמים, ובעיקר – היא מאכזבת את המבקרים.
איך זה יכול להיות? הרי הם עצמם אישרו את התוכניות המפורטות?
התשובה פשוטה – התוכניות המאושרות לא התאימו באמת לצרכים ולרצונות של היזמים, אבל בגלל שהיזמים אינם אנשי מקצוע בתחום זה, הם לא יכלו לראות את הנולד ולהבין שלמרות הפרזנטציות היפות, ולמרות הטכנולוגיות החדישות – המרכז לא עונה על הציפיות ועל החלומות שלהם ולא נותן חוויה מעולה למבקרים.
הפרדוקס – רק לאחר שהעבודה הסתיימה תדע אם הצלחת
האתגר העיקרי של מרכזי מבקרים נובע מכך שרק כאשר המרכז כבר מוכן, וכל העבודות הסתיימו על כל עמדות התוכן, רק אז אפשר לבחון באמת האם חווית המבקר הכוללת היא כפי שציפה היזם: מרגשת, מלמדת ומגניבה.
הבעיה היא שכאשר המרכז כבר עומד, ורק אז מגלים שהחוויה אינה עובדת – בגלל שהסרט/ים ארוכים מידי, או שהטכנולוגיה מסובכת מידי, או שהסאונד רועש מידי ומפריע לעמדה אחרת, או שהעיצוב מסורבל מידי – זה כבר מאוחר מדי, וכל תיקון או שינוי עולה כסף רב.
לפני כשנתיים הוזמנתי לייעץ לגוף ציבורי גדול, שהקים מרכז מבקרים בעלות של למעלה ממאה מיליון ש״ח, ולמרבה ההפתעה של מנהלי הפרויקט, ביום שהסתיימו העבודות והתחילה ההרצה של המקום, גילו שיש המון באגים מסוגים שונים – טכנולוגיים, תקלות תוכן, ועוד כמה.
בשלב ההוא של הפרויקט, תיקון התקלות כבר היה יקר מאוד, ואפילו הפתרונות היקרים כפו על היזמים פשרות עיצוביות ופשרות של תוכן.
בחירת היועץ המלווה
שוק הפיקוח על הקמת מרכזי מבקרים הולך וגדל, ואיתו גם מספר היועצים הזמינים. יש לשים לב שכאשר בוחרים יועץ מלווה, העבודה שלו תהיה לא רק לוודא שמבחינה טכנית התוכניות של החברה המבצעת ימומשו כהלכה, אלא חשוב מכך יש לשים לב שהשאלות הנכונות עולות ונשאלות בצורה שמכוונת את הפרויקט לתת מענה לנושאים ולחוויות שחשובות ליזם מחד, ובסופו של תהליך מביאות ליצירה של חוויה מספקת ומעשירה של המבקרים.
חווית המבקר בסיום התהליך - רק היא קובעת אם המרכז הצליח או נכשל. אולם ההקרנה הרב-ממדי של סעודיה, אקספו דובאי 2022
Comments