top of page
Search

חוויה עוצמתית - באמצעים פשוטים

ראי. מראה. מראות שמשקפות את המציאות בדרך שונה, ויוצרות עולמות וחללים שמשנים את תפיסת המציאות של המבקר, תוך יצירת אשליה חזותית במטרה להעצים תחושות שונות.

המראות העתיקות ביותר התגלו בחפירות באנטוליה שבטורקיה, והן בנות 8,000 שנה. גם בתנ״ך מוזכרות מראות בהזדמנויות שונות.

אמנם במרכזי מבקרים בישראל עדיין לא ראיתי שנעשה שימוש במראות כדי להשיג אפקטים מיוחדים או כדי ליצור אשליות חזותיות (זה לא אומר שאין, רק אומר שאני לא ראיתי..) כשמתכננים את העיצוב וחללי התצוגה במרכז מבקרים, כדאי לבחון בצורה מעמיקה האם כדאי להשתמש במראות, כיצד להשתמש בהן, והאם ישנה הצדקה לכך מצד התוכן.

ישנו מרכז מבקרים אחד שנמצא בשלבי הקמה מתקדמים ובו אני משמש כיועץ תוכן, ושם דווקא מתוכנן שימוש במראות בצורה אינטליגנטית ומוצדקת! מדובר על מרפסת תצפית לנוף ייחודי, כשהתוכנית היא להציב מראה גדולה על הקיר האחורי של המרפסת, כך שכאשר מבקר שעומד על המרפסת מול הנוף מסתובב לאחור, הוא יראה את עצמו במראה על הרקע של הנוף.

אאוריקה! הבנתי משהו בזמן כתיבת שורות אלה (למרות שתכנון הפרויקט מתקדם מאוד):

המראה שעל הקיר חייבת להיות מוטה בזווית כלפי מטה – בין 10-20 מעלות, שאם לא כן – העומד מול המראה יראה את עצמו על רקע השמיים, ולא על רקע הנוף!

עכשיו רק צריך לוודא שהוראת התכנון עוברת למעצבים ולחברת ההפקה של המרכז

במרכזי מבקרים / ביתנים רבים בתערוכת האקספו בדובאי נעשה שימוש במראות באופנים שונים, כדי להשיג מטרות שונות.

ארבע דוגמאות מעולות לשימוש במראות: יפן, שוויץ, סעודיה וישראל.

הביתן של יפן:

עוד נייחד ליפנים כתבה שלמה בהמשך, מכיוון שבעיני היה זה הביתן האינטליגנטי והמושקע והמרגש מכולם – בפער רב. היפנים הקדישו מחשבה רבה לחוויה שהם רוצים ליצור למבקרים, והשקיעו המון בכל היבט אפשרי – העיצוב, הטכנולוגיה, התוכן, הרעיונות, התסריטים ועוד – היה פשוט ביתן שעושה ׳בצפר׳ לכל השאר. לא סתם היה תור המתנה בכניסה לביתן היפני באורך ממוצע של שעה וחצי.

כאן נתמקד רק בהיבט אחד של הביתן, אופן השימוש במראות.

בכמה מקומות במהלך הסיור נעשה שימוש במראות, וכל פעם בצורה שונה, בתוכן אחר, כדי להשיג מטרה שונה.

בתמונות הראשונות רואים שורה ארוכה של כ-50 מבקרים, שעומדים זה ליד זה מול מראה באורך של כ-20 מטרים. על המסך שמאחורי הגב של המבקרים ישנו מיצג וידאו עוצמתי שעוסק בפגיעה וזיהום של כדור הארץ, כשהאפקט החזותי הוא שכל אחד מהמבקרים רואה את עצמו במראה כאילו הוא חלק מהמיצג.

בחלל תצוגה אחר ישנה תערוכה מדהימה של אמן המיניאטורות היפני טצויה טנאקה, שיצר עבודות משעשעות ומעוררות השראה. החלל אינו גדול במיוחד, אבל הוא מוקף במראות מכל הכיוונים שניצבות בזויות שונות, כך שלמבקר נדמה שהוא נמצא בחלל עצום שאי אפשר לראות את הקצה שלו. אמנם יש קטעים שזה מבלבל – כי לא ברור לך אם אתה מתקדם לעבר אזור חדש בחלל או לעבר מראה – אבל האפקט – סופרב :)

מאות מיצגי מיניאטורה מספקים הצצה מגניבה לתרבות היפנית
אמן המיניאטורות היפני טצויה טנאקה

הביתן של שוויץ:

בביתן של שוויץ נעשה שימוש גאוני במראות עצומות ממדים שמכסות את קיר החזית של המבנה כולו – קיר ברוחב של כ-20 מטרים, ובגובה של כ-15 מטרים. את הדגל האדום-לבן של שוויץ כולנו מכירים היטב מהאולרים השוויצרים. קיר החזית מכוסה מראות כאמור, ולפניו ישנה רחבת כניסה בגודל של 20/20 מטרים. הרחבה מחופה בדשא סינטטי אדום שעליו מצויר הדגל והשם של שוויץ – בכתב ראי – כך שעל הקיר של המראה הוא נשקף כראוי. כל מי שעובר מול הביתן נחשף למיצג המקסים שמועצם בצורה מגניבה ביותר, כאשר כל מבקר שעומד בתור הכניסה על הרחבה מקבל מטריה גדולה בצבע אדום-לבן שמשתלבת במיצג המרשים שנשקף במראות.

כאשר המבקרים מתקדמים עם המטריות שלהם לעבר המבנה – זה יוצר אפקט מקסים!

העניין הפחות אטקרטיבי אצל השוויצרים היה שמלבד מהרעיון היפה הזה – לא באמת היה מה לראות במבנה עצמו. ואולי נרחיב על כך בהזדמנות אחרת.

הביתן של סעודיה:

בביתן הסעודי יש שני אזורים של שימוש מעולה במראות. על המראה הגדולה שמכסה את קיר החזית העצות כבר דיברנו, וכאן בתמונה – וגם בווידאו הקצר, אפשר לראות היטב את האפקט. במהלך הביקור בתוך המבנה הסעודי, נעשה שימוש נוסף במראה עצומה שפעלה כמו קליידוסקופ – עם אותו אפקט קסום שמבלבל את התודעה של המתבונן. האמת – כשנכנסתי לחדר עם הקליידוסקופ/מראה, לקח לי זמן לא קצר כדי להבין בכלל מה אני רואה מולי, ואלה היו רגעים מאוד כייפיים.





הביתן של ישראל – הוא משלנו:

האדריכל שעיצב את הביתן הוא דוד כנפו, שעשה עבודה יוצאת מן הכלל בעיצוב שנותן מענה ייחודי לרעיונות של המרכז. על הקמת הביתן היו אחראים חברת AVS, ומנהל הביתן היה ג׳וש בנדיט, איש מקצוע מעולה וגם חבר. בביתן נעשה שימוש בין השאר במראות גדולות שמוצבות על רצועות התקרה של הביתן, וכך נוצרת תחושה של פתיחות מצד אחד וגם של תנועה והשתקפות. אגב, לא קשה להבחין בכך שהתקציבים שהושקעו בביתן הישראלי היו – איך נאמר בעדינות – שונים – מהתקציבים של הביתנים הסמוכים לו. בהתחשב במגבלות התקציב – הפתרון של שימוש במראות יצר אפקט מרהיב.

הקירות - מסכים, התקרות - מראות. ובקומת הקרקע המיצג המרכזי
הכניסה לביתן הישראלי בדובאי









bottom of page