למרות שבמהלך התכנון וההקמה של מרכז מבקרים, נוצרת לפעמים תחושה שהיועץ המלווה מהווה סוג של מטרד עבור חברת הביצוע, בסופו של התהליך גם חברת הביצוע מרוויחה
כשהיזם של הקמת מרכז המבקרים – רשות מקומית / קק״ל / רשות הטבע והגנים או כל גוף אחר מחליט שהוא מכניס לעבודה יועץ תוכן – פרוגרמטור שילווה את הפרויקט, ישנה לפעמים תחושה של החברה המבצעת – שהנה מגיע האיש הולך להטריד אותם, לגרום להם לעבוד יותר ולהרוויח פחות כסף.
מצד אחד – אפשר להבין את החשש. ברור שעבודה מול לקוח שלא מבין בדיוק את המשמעות של דיוקים שונים בתסריט, או את המשמעות של שימוש בטכנולוגיה כזאת או אחרת להקרנה של הוידאו או להשמעה של הסאונד – לפעמים ׳מקצרת תהליכים׳ ומגדילה את תקציבי הביצוע.
אבל מן הצד השני – בעבודה ישירה של חברת תוכן והפקה מול הלקוח, ישנם אתגרים רבים שנובעים מחוסר הביטחון של הלקוח בצדדים המקצועיים, ומחוסר ההבנה של הלקוח את המשמעות של קבלת החלטות או ביצוע שינויים בתוכניות תוך כדי תנועה.
ואתן דוגמא:
באחד המרכזים בהם עבדתי עבור הלקוח, החברה המבצעת הגישה לאישור הלקוח את התסריט של המיצג המרכזי שתוכנן לאודיטוריום. התסריט היה בסדר, והלקוח אפילו אישר אותו בשמחה.
לאחר האישור העקרוני של הלקוח, ביקשתי מהחברה שיגישו לנו תסריט אחר לגמרי שלא קשור לדראפט הראשון. הסיבה לבקשה היתה מכיוון שהתסריט הראשון לא היה מרגש.
הלקוח שיתף פעולה עם הבקשה שלי, ולאחר שבועיים קיבלנו הצעת תסריט שונה לגמרי – סיפור אחר, אנרגיה אחרת – הכל היה שונה. והפעם – הלקוח התלהב מהסיפור.
אמנם התסריט השני היה מורכב ויקר יותר מבחינת ההפקה, אך התוצאה היה מעולה וכל הצדדים הרוויחו.
מניסיון – ועבודה עם חברות ביצוע על פרויקטים גדולים של לקוחות גדולים (כדוגמת קק״ל) – גם כשהיו חילוקי דעות, וגם כשהחברה המבצעת היתה צריכה לעבוד יותר קשה כדי לפתור בעיות שהלקוח עצמו אפילו לא הבין את משמעותן – בסופם של התהליכים הגיע אלי הבעלים של החברה המבצעת והודה לי בפה מלא!
אוכל לתת דוגמאות רבות לכך, (וארחיב בדוגמאות פיקנטיות להחריד בפוסטים הבאים) אבל באופן כללי יש לומר שהעבודה של היועץ המפקח משרתת קודם כל את היזם, אך גם לחברה המבצעת היא עוזרת להגיע לתוצאות טובות יותר.
וכשהתוצאות טובות יותר – מרכז המבקרים מצליח יותר, והחברה המבצעת מקבלת את כל הקרדיט (ואת העבודה הבאה כמובן..).